קואספוד פינצ'או ואח' נ' עו"ד ירון

החלטה

1.בפניי בקשה לסילוק התובענה על הסף. הבקשה הוגשה על ידי עו"ד ירון דוד (להלן: "המבקש" או "הנתבע") כנגד חובה מריה קואספוד פיצ'או (להלן: "המשיבה") וכנגד הקטינים רבקה סנטיאגו ופריאס ארון סנטיאגו (להלן: "המשיבים" או "הקטינים").

העובדות הצריכות לעניין

2.מכתב התביעה, שהוגש ביום 15/9/08 עולה, כי בתאריך 30.5.95 עבד סנטיאגו כריסטאן מנואל ז"ל (להלן: "המנוח") כפועל בניין מטעם החברה הקבלנית – י. מיאב, חברה קבלנית לבנין בע"מ (להלן: "החברה" ). במהלך עבודתו נתקל המנוח בחוט חשמל שהיה משוך ותלוי מהבניין, והוא התחשמל ונפל אל מותו.

בעקבות התאונה הוגשה תביעת נזיקין מטעם עזבונו ותלוייו של המנוח כנגד החברה (ת.א. (הרצליה) 1256/96), אולם בשלב מסויים נמחקה התובענה.

התובעים טוענים, כי לאחר מחיקת התובענה התכוון הנתבע להגישה שנית, אולם הוא התמהמה בהגשתה, ובסופו של דבר התביעה התיישנה.

משכך, הוגשה התביעה כנגד המשיב, אשר אלמלא רשלנותו, היתה התביעה מוגשת לפני תום תקופת ההתיישנות, ובסופו של דבר הייתה החברה מפצה את העזבון והתלויים בגין נזקיהם כתוצאה ממות המנוח.

3.המבקש הגיש בקשה לסילוק התובענה על הסף, "ולהורות על דחיית, או לחילופין – מחיקת התביעה על הסף, בין היתר, מחמת היעדר עילת תביעה...".

המבקש טוען, כי יש לדחות את תביעתם של הקטינים – נתבעים 2 ו – 3 – שכן תביעתם כנגד המעוול המקורי – החברה – טרם התיישנה.

עוד טוען המבקש, כי יש לדחות את תביעתם של התובעים כיורשים שכן לא הומצא צו ירושה, ואין לדעת מיהם יורשי המנוח, מה עוד, שיש לו כנראה שלושה ילדים נוספים מנשים אחרות, ומשכך, אליבא דהנתבע, יש אף לדחות את תביעת התובעים כתלויים.

4.המשיבים מבקשים לדחות את הבקשה על הסף, מחמת שלא צורף לה תצהיר לאימות העובדות הכלולות בה. עוד טוען ב"כ המשיבים, כי תביעת הקטינים הוגשה בחלקה כתביעת תלויים, ובחלקה כתביעת יורשים.

באשר לאי צירוף צו ירושה – נטען "אין חולק כי התובעים הינם יורשיו של המנוח (בצוותא עם יורשים נוספים)....." וכי הימנעותם מהגשת צו ירושה, אין בה כדי להביא לסילוק התובענה, שכן "חדשות לבקרים" מוגשות תביעות של יורשים ללא צו ירושה "אשר ניתן להמציאו גם בהמשך ההליכים".

באשר לטענה, כי התובענה לא הוגשה מטעם כל יורשי המנוח – סבור בא כוחם, כי מדובר "בטענה מגוחכת במיוחד", שכן התביעה הוגשה בעילה של רשלנות מקצועית כלפי התובעים, ולא כלפי אחרים.

דיון והכרעה

5.ראש וראשונה יובהר, כי התובעים לא פירטו בכתב התביעה את מקור זכותם להיפרע מהנתבע, והמסקנה, כי מדובר בתביעת תלויים ויורשים נלמדת לראשונה מהאמור בסע' 24 לתובענה, בגדרו מפרטים התובעים את נזקיהם.

6.בפתח הדברים ראוי לציין את ההלכה הנוהגת, על-פיה "מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ופתרון ענייני של כל מחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי, על-כן שבית המשפט יבכר תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמאליסטי, אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק הקונקרטי, אולם, אינו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות סביב אותו עניין" (ע"א 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקין תל אביב – יפו, פ"ד מ(2) 669, בעמ' 671-672; כמו כן ראה: ע"א 1747/04 אנואר אלפי ואח' נ' יעקב לב (פורסם בנבו) ; רע"א 359/06 עו"ד מועין נ' עו"ד פרג' (פורסם בנבו).

זאת ועוד, שעה שזכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות חוקתית מהמעלה הראשונה, יש להקפיד על קיומה, כפי שהובהר בע"א 733/95 ארפל נ' קליל תעשיות, פ"ד נא(3) 577, 631:

"דעתי שלי היא, כי זכות הגישה לבית המשפט אין היא זכות יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות יסוד. שייכת היא למסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר – וכך אומר אני – כי נעלה היא על זכות יסוד. לא עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות היסוד. זכות הגישה לבית המשפט הינה צינור החיים של בית המשפט, התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק".

(ראה: דברי המחבר ש' לוין בספרו "תורת הפרוצדורה האזרחית" (תשנ"ט), 35).

הנה כי כן, שומה על בית המשפט לנהוג בזהירות רבה ביותר, ולהמעיט בנכונותו ליתן הסעד המבוקש. בית המשפט מצווה על עריכת בירור רציני ומעמיק בטענותיהם של בעלי הדין בטרם יאות למחוק תובענה או בעל דין, לברר כל מקרה לגופו, ולהחליט בהתאם.